Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 77a

נִמְנִין עֲלֵיהֶן בַּפֶּסַח וְעוֹד הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל

Traduction

one may be registered as part of a group that will eat the Paschal offering on their account, i.e., even if those sinews are the only part of the lamb he will eat. Evidently, such sinews are regarded as flesh. And furthermore, the Torah spared the money of the Jewish people, and one must tend toward leniency.

Rachi non traduit

נמנין עליהם. דאפי' לא נמנה אדם עם החבורה אלא לאכול מהן יצא ידי אכילת פסח. אלמא בשר נינהו:

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרַבָּה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְאִיסּוּרָא דְּאוֹרָיְיתָא וְאַתְּ אָמְרַתְּ מַאי לֵיחוּשׁ לְהוּ אִישְׁתִּיק

Traduction

Rav Pappa said to Rabba: But Rabbi Shimon ben Lakish disagrees with Rabbi Yoḥanan and holds that one may not be registered for those sinews, as they will eventually harden and are therefore not considered flesh. And therefore, the broken bone in this case is not covered by flesh and the animal is prohibited by Torah law as a tereifa, and yet you say: What concern is there with the sinews in this case? Rabba was silent.

Rachi non traduit

ר''ל. פליג עליה בפסחים בכיצד צולין (פסחים דף פד.) ואמר אין נמנין והכא לאכשורי טרפה קאתי ואיסורא דאורייתא היא ואת אמרת כו':

וְאַמַּאי אִישְׁתִּיק וְהָאָמַר רָבָא הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּהָנֵי תְּלָת

Traduction

The Gemara asks: And why was Rabba silent? But doesn’t Rava say that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Lakish in his disputes with Rabbi Yoḥanan only with regard to these three matters, i.e., three matters that are mentioned in Yevamot 36a, and not in other cases? If so, Rabba could simply have replied that the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Lakish with regard to this issue.

Rachi non traduit

ואמאי אישתיק והאמר רבא. ביבמות בהחולץ הלכתא כריש לקיש בהני תלת ותו לא קנין פירות והחולץ למעוברת ומתנה באמצע כולן בהחולץ אלמא בהך גידין הרכין הלכתא כר' יוחנן דאע''ג דסופן להקשות הרי הן עכשיו כבשר:

שָׁאנֵי הָכָא דַּהֲדַר בֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דַּאֲמַר לֵיהּ אַל תַּקְנִיטֵנִי בִּלְשׁוֹן יָחִיד אֲנִי שׁוֹנֶה אוֹתָהּ

Traduction

The Gemara answers: Here, with regard to sinews that will ultimately harden, it is different, as Rabbi Yoḥanan retracted his ruling in favor of the opinion of Rabbi Shimon ben Lakish, as when Rabbi Shimon ben Lakish raised a difficulty against Rabbi Yoḥanan’s opinion, Rabbi Yoḥanan said to him: Do not provoke me by asking questions to refute my opinion that the fact that the sinews will ultimately harden is disregarded, as I teach it in explanation of a lone opinion (see Pesaḥim 84a). Even Rabbi Yoḥanan conceded that the opinion he expressed was only according to one Sage, but is not the halakha.

Rachi non traduit

שאני הכא דהדר ביה ר' יוחנן. מגידין הרכין ואמר כל מידי דסופן להקשות בתר סוף אזלינן דמעיקרא הוה סמיך ר' יוחנן אהא דתנן בהעור והרוטב (לקמן חולין קכב.) עור הראש של עגל הרך הוי כבשר לטומאת אוכלין ונבלות ואע''ג דסופו להקשות והדר ביה ואוקמה לההיא כיחידאה:

דאמר ליה. ר' יוחנן לריש לקיש בהעור והרוטב דקבעי מיניה עור הראש של עגל הרך מהו שיטמא ואמר ליה אינו מטמא הואיל וסופו להקשות ואמר ליה הרי שנינו ואלו שעורותיהן כבשרן עור הראש של עגל הרך ואמר ליה אל תקניטני בה שבלשון יחיד אני שונה אותה כלומר יחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה:

Tossefoth non traduit

אל תקניטני. דאותביה ריש לקיש לר' יוחנן מההיא דאלו שעורותיהן כבשרן כו' וא''ת לדידיה גופיה תקשה ליה דהא קסבר דבתר בסוף אזלינן בהך גידין שסופן להקשות וי''ל דלא דמי פסח דלאכילה לטומאה דאפי' עור ששלקו מטמא טומאת אוכלין כיון דחזי לאכילה כדאמר בסמוך ואע''ג דודאי אין נמנין עליו בפסח והכי נמי גידין שסופן להקשות וכן בפרק כיצד צולין (פסחים פד.) דפריך מההיא דר' יוחנן דאמר עור הראש של עגל הרך אין מטמא טומאת אוכלין אההיא דגידין שסופן להקשות מכ''ש פריך ובירושלמי אההיא דראשו של עגל הרך א''ר יוחנן לא שנו אלא לטומאה אבל ללקות לא ור''ל אמר משנה שלמה היא זו בין לטומאה ובין ללקות ומסיק התם מיחלף שיטתיה דר''ל תמן לא עביד לה בשר גבי גידין שסופן להקשות דאמר אין נמנין וכאן עביד ליה בשר א''ר בון טעמא דריש לקיש ואכלו את הבשר בשר ולא גידין משמע לפי הירושלמי דבכל מקום אזיל בתר השתא בר מגבי פסח דכתיב קרא:

בלשון יחיד כו'. היה שונה במשנה דברי ר''ש ולא כמו שפי' בקונטרס משום דאתיא כיחידאה דבפרק החולץ (יבמות דף מב:) פריך והא א''ר יוחנן הלכה כסתם משנה אע''ג דאתיא כר' יהודה וא''ת וממאי דמההיא דפסח הדר ביה ודלמא מההיא דלקמן הדר ביה וי''ל דמסתמא הדר ביה לגבי חבריה:

הָהוּא נִשְׁבַּר הָעֶצֶם וְיָצָא לַחוּץ דְּאִישְׁתְּקִיל קוּרְטִיתָא מִינֵּיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי שַׁהֲיֵיהּ תְּלָתָא רִיגְלֵי

Traduction

The Gemara relates: There was a certain case in which a bone in an animal’s leg broke and protruded outward. This bone was mostly covered with flesh and skin, but a small piece [kurtita] of the bone had been removed from it. The case came before Abaye, who delayed his response until three pilgrimage Festivals had passed, when the Sages gathered together and he could ask them.

Rachi non traduit

דאישתקיל קורטיתא. לשון קורט כלומר מעט מן העצם נעכל ונפל לארץ:

שהייה תלתא ריגלי. לשאול הלכה לחכמים הנאספים לרגל:

אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא זִיל קַמֵּיהּ דְּרָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא דַּחֲרִיפָא סַכִּינֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ אֲמַר מִכְּדֵי נִשְׁבַּר הָעֶצֶם וְיָצָא לַחוּץ תְּנַן מָה לִי נְפַל מָה לִי אִיתֵיהּ

Traduction

Rav Adda bar Mattana said to the owner of the animal: Go before Rava, son of Rav Yosef bar Ḥama, whose knife is sharp, i.e., he has insight into halakhic matters and decides matters quickly, and ask him to decide your case. The owner came before Rava to seek his opinion. Rava said to him: Since we learned in the baraita (76b): If the bone broke and protruded outward, if skin and flesh cover a majority of the bone the animal is permitted, what difference is there to me if the bone fell out, and what difference is there to me if it is in its place? In either case, the animal is permitted.

Rachi non traduit

א''ל רב אדא בר מתנה. לבעל הבהמה:

רבא בריה דרב יוסף בר חמא. הוא רבא בר פלוגתיה דאביי:

דחריפא סכיניה. לב פתוח לו בסברא:

מכדי נשבר העצם ויצא לחוץ תנן. בברייתא דלעיל מה לי נפל מיניה מה לי איתיה הואיל ועור ובשר חופין את רובו כשרה:

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא מִתְלַקֵּט מַהוּ מִתְרוֹסֵס מַהוּ מִתְמַסְמֵס מַהוּ הֵיכִי דָּמֵי מִתְמַסְמֵס אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ כֹּל שֶׁהָרוֹפֵא קוֹדְרוֹ

Traduction

With regard to a case where flesh covers the majority of a broken bone, Ravina said to Rava: If the flesh was torn in pieces and spread over the area, and if gathered it would constitute a majority, what is the halakha? Similarly, if the flesh was pulverized and thin, what is the halakha? If it was decomposed, what is the halakha? The Gemara asks: What are the circumstances of this case in which the flesh is decomposed? Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: This is referring to any kind of flesh that the doctor cuts away [kodro] and removes to enable the surrounding area to heal.

Rachi non traduit

מתלקט מהו. בשר הנותר לכסות הרוב אינו יחד אלא כאן מעט וכאן מעט סביב העצם ואם תצרפהו הרי רוב הקיפו נכסה:

מתרוסס מהו. שהיה הבשר מרודד וקלוש וחופה את רוב העצם:

נתמסמס. בשר הנשאר לכסוי נרקב:

קודרו. נוטלו בסכין כקדירת ארובה:

Tossefoth non traduit

נתמסמס מהו. הא דאמר באלו טרפות (לעיל חולין נג:) נתמסמס הבשר רואין אותו כאילו הוא אינו היינו כגון בריאה ובגידין שהטרפות תלוי בהן אבל הכא שהטרפות תלוי בעצם אע''ג דנתמסמס הבשר שמא עדיין מגין:

אִיבַּעְיָא לְהוּ נִיקַּב מַהוּ נִקְלַף מַהוּ נִסְדַּק מַהוּ נִיטַּל שְׁלִישׁ הַתַּחְתּוֹן מַהוּ

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: If the flesh that covers the bone was perforated, what is the halakha? Likewise, if the flesh was peeled off the bone, what is the halakha? If it was cracked, what is the halakha? If the bottom third of the width of the flesh, i.e., the part that is adjacent to the bone, was removed, what is the halakha?

Rachi non traduit

איבעיא להו ניקב. אותו בשר החופה נקב קטן בלא חסרון:

מהו. מי הוי ריעותא או לא:

נקלף מעל העצם. אותו בשר החופה ואינו דבוק בעצם מהו. את''ל נקלף בלא חסרון הבשר כשר:

נסדק. הבשר הנותר לכסוי מהו:

ניטל שליש התחתון. של עובי הבשר סמוך לעצם הרי שני שלישי עליונים עומדים באויר מהו:

תָּא שְׁמַע דְּאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עוֹר הֲרֵי הוּא כְּבָשָׂר דִּלְמָא דִּקְנָה מַשְׁכָּא דִּידֵיהּ

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear, as Ulla says that Rabbi Yoḥanan says: Skin is like flesh. This would appear to indicate that any covering is sufficient. The Gemara refutes this proof: Perhaps Rabbi Yoḥanan was referring to a specific case where there was never flesh on the bone, but only skin, e.g., adjacent to the knee, where the skin holds its own place close to the bone. This ruling may not apply in an area where there was flesh. Perhaps in such a place the bone must be covered by flesh that is still healthy.

Rachi non traduit

ת''ש. חדא מהנך בעיי דאמר ר' יוחנן עור הרי הוא כבשר אלמא ניטל שליש התחתון ונשאר העור ושני שלישי עומדים כל שכן דכשר:

דלמא התם דקנה משכא דידיה. שהחזיק העור בשלו כלומר התם לאו בניטל הבשר מתחתיו והעור עומד באויר קאמר אלא כגון שנשבר העצם בשיפולו שהוא ערום מבשר סמוך לארכובה שאין שם אלא עור והעור דבוק יפה בעצם ומחזיקו:

Tossefoth non traduit

דקנה משכא דידיה. בקונטרס גרס בדלי''ת ור''ח ור''ת גרסי ברי''ש פי' רירים ליחה שלו שאז מדבק בו העור ומעלה בו ארוכה:

אָמַר רַב אָשֵׁי כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב פַּפֵּי אִיבַּעְיָא לַן נִקְדַּר כְּמִין טַבַּעַת מַהוּ וּפְשַׁטְנָא מֵהָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב דָּבָר זֶה שָׁאַלְתִּי לַחֲכָמִים וְלָרוֹפְאִים וְאָמְרוּ מְסָרְטוֹ בְּעֶצֶם וּמַעֲלֶה אֲרוּכָה אֲבָל פַּרְזְלָא מִזְרָף זָרֵיף אָמַר רַב פָּפָּא וְהוּא דִּקְנָה גַּרְמָא דִּידֵיהּ

Traduction

Rav Ashi said: While we were studying in Rav Pappi’s study hall, we raised a dilemma: If the flesh and skin were cut in the shape of a ring around the break, and yet most of the circumference of the bone is surrounded by flesh, what is the halakha? And we resolved this dilemma from this statement that Rav Yehuda says that Rav says: I asked about this matter to the Sages and to the doctors, what to do when a bone breaks and the surrounding flesh has been cut away, and they said: One makes an incision in it with a sharp piece of bone to help the blood flow and then congeal, and in this manner the wound will heal. The Gemara notes: But one should not make the incision with an iron implement, as it will cause inflammation. Rav Pappa said: And this advice should be implemented only in a case where one can see that the bone is holding firmly onto its flesh, as only in such a case will the flesh heal.

Rachi non traduit

נקדר. הבשר בסכין מעל השבר בעגול כמין טבעת ורוב הקיפו מכוסה:

מהו. מי אמרינן כיון דנקדר בעגול שוב אינו מעלה ארוכה או לא אמרינן:

מסרטו בעצם. דעלמא ומתוך שהוא מוציא דם מתחבר הבשר ונמשך זה אצל זה ומעלה ארוכה וכן דרך הרופאים:

מזרף זריף. עושה חריצים בבשר ומכאיב המכה:

והוא דקנה גרמא דידיה. שאנו רואים שהעצם מחזיק בשלו סביבות הקדירה מידבק העצם לבשר וסימן התחלת עלות ארוכה הוא:

מַתְנִי' הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה וּמָצָא בָּהּ שִׁלְיָא נֶפֶשׁ הַיָּפֶה תֹּאכְלֶנָּה וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה לֹא טוּמְאַת אוֹכָלִין וְלֹא טוּמְאַת נְבֵלוֹת חִישֵּׁב עָלֶיהָ מְטַמְּאָה טוּמְאַת אוֹכָלִין אֲבָל לֹא טוּמְאַת נְבֵלוֹת

Traduction

MISHNA: In the case of one who slaughters an animal and finds a placenta in its womb, one with a hearty soul [nefesh hayafa], i.e., who is not repulsed by it, may eat it, as its consumption was permitted by virtue of the slaughter of the mother. Nevertheless, since generally speaking, people do not consume such placentas, it is not regarded as food and so it cannot become impure with the ritual impurity of food even were it to come into contact with a source of impurity. And furthermore, it does not impart the ritual impurity of animal carcasses as it was permitted by virtue of the slaughter of the mother. But if one intended to eat it, one thereby elevated it to the status of food, and the placenta becomes impure with the ritual impurity of food if it comes into contact with a source of impurity. But even so, it still does not impart the ritual impurity of animal carcasses.

Rachi non traduit

מתני' נפש היפה. שאין דעתו קצה בה מחמת מיאוס:

תאכלנה. ולא אמרינן אבר מן החי היא שגם היא ניתר בשחיטת האם:

ואינה מטמאה. דלא חשיבא אוכל:

ולא טומאת נבלות. אם מתה הבהמה:

חישב עליה. לאכילה:

מטמאה טומאת אוכלין. אם נגעה בטומאה דמחשבה משויא ליה אוכל:

אבל לא טומאת נבלות. דלאו בשר הוא אלא כשאר אוכל בעלמא הוא:

שִׁלְיָא שֶׁיָּצְתָה מִקְצָתָהּ אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה סִימַן וָלָד בָּאִשָּׁה וְסִימַן וָלָד בַּבְּהֵמָה

Traduction

With regard to a placenta, part of which emerged from the womb before the mother was slaughtered, its consumption is prohibited even after the mother animal is slaughtered because the emergence of the placenta is an indication of a fetus in a woman and an indication of a fetus in an animal. Accordingly, there is a concern that the head of the fetus might have emerged in that part of the placenta, thereby rendering the fetus as having been born, a status that precludes it from being permitted by the slaughter of its mother. Since the offspring is prohibited, its placenta is likewise prohibited.

Rachi non traduit

אסורה באכילה. ואע''ג דלא נפק אלא פורתא וליכא למימר כל מיחוי הולד היה שם שמא באותו מקצת יצא ראש הולד והרי הוא כילוד:

ה''ג סימן ולד באשה וסימן ולד בבהמה:

הַמְבַכֶּרֶת שֶׁהִפִּילָה שִׁלְיָא יַשְׁלִיכֶנָּה לִכְלָבִים וּבַמּוּקְדָּשִׁין תִּקָּבֵר וְאֵין קוֹבְרִין אוֹתָהּ בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וְאֵין תּוֹלִין אוֹתָהּ בְּאִילָן מִפְּנֵי דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי

Traduction

If an animal that was giving birth to its firstborn expelled a placenta, one may cast it to the dogs, and one does not need to be concerned that the placenta came from a male fetus that has the consecrated status of a firstborn. But in the case of sacrificial animals the placenta must be buried, because it came from a fetus that is assumed to have been sacred. The mishna adds: But one may neither bury it at an intersection, nor may one hang it on a tree, superstitious rites intended to prevent the animal from miscarrying again, due to the prohibition against following the ways of the Amorite, which prohibits Jews from practicing the superstitious rites observed by gentiles.

Rachi non traduit

המבכרת. זהו פטר רחם שלה:

ישליכנה לכלבים. שאין בה קדושה דאע''ג דאין שליא בלא ולד הכא רובה לאו בת מיקדשה היא דדלמא נקבה הוה כדלקמן בגמרא:

ובמוקדשין. כגון בהמת שלמים שהפילה שליא:

תקבר. דכיון דאין שליא בלא ולד קדשה דבין זכר ובין נקבה דנפיק מבהמת הקדש קדיש:

בפרשת דרכים. מקום שהדרכים מתפרשים לשנים ודרך המנחשים לקוברה שם שלא תפיל עוד:

דרכי האמורי. ניחוש וכתיב (שמות כג) ולא תעשה כמעשיהם:

גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן כֹּל [בַּ]בְּהֵמָה תֹּאכֵלוּ לְרַבּוֹת אֶת הַשִּׁלְיָא יָכוֹל אֲפִילּוּ יָצְתָה מִקְצָתָהּ תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָהּ אוֹתָהּ וְלֹא שִׁלְיָתָהּ

Traduction

GEMARA: With regard to the ruling that a placenta is permitted by virtue of the mother’s slaughter, the Gemara asks: From where is this matter derived? As the Sages taught: ''And every animal that parts the hoof, and has the hooves wholly cloven in two, and chews the cud, of the animals, it you may eat'' (Deuteronomy 14:6). The verse is the source of the halakha that a fetus is permitted by virtue of the mother’s slaughter (see 69a). The word ''every'' at the beginning of the verse serves to include the placenta as well as the fetus. One might have thought that a placenta is permitted even if part of it emerged from the womb before slaughter. Therefore, the verse states: ''It you may eat,'' i.e., you may eat it, the slaughtered animal, but not its placenta, if it partially emerged.

מִכְּדִי אֵין שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד לְמָה לִי קְרָא קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא

Traduction

The Gemara objects: Now the assumption is that there is no placenta without a fetus. Therefore, if part of the placenta emerged, there is a concern that the head of the fetus might have emerged in that part of the placenta, thereby rendering the fetus as having been born. Such a status would preclude it from being permitted by the slaughter of its mother. Why do I need a verse to teach this? The Gemara explains: The verse is a mere support for the halakha, but not the source for it.

Rachi non traduit

גמ' למה לי קרא. למימר ולא שליתה פשיטא דאסורה דשמא יצא הולד והרי הוא כילוד ושליא בתריה אזלא ולא שריתה שחיטה:

אסמכתא בעלמא. ולדרשא אחריתי אתא עיקר קרא לחותך מן הטחול ומן הכליות כדאמר לעיל בפירקין (חולין דף סט.):

וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בָּעֵי רַבִּי יִצְחָק בַּר נַפָּחָא עוֹר חֲמוֹר שֶׁשְּׁלָקוֹ מַהוּ לְמַאי אִי לְטוּמְאַת אוֹכָלִין תְּנֵינָא

Traduction

§ The mishna states: And a placenta found inside a slaughtered animal cannot become impure with the ritual impurity of food and does not impart the ritual impurity of animal carcasses. In a related discussion, Rabbi Yitzḥak bar Nappaḥa raises a dilemma: A donkey hide that one cooked and it became softened, what is its halakhic status? The Gemara asks: With regard to what issue did he raise this dilemma? If it was with regard to the ritual impurity of food, we already learn this halakha in a baraita,

Rachi non traduit

עור חמור. שהוא קשה ומאוס:

ששלקו. בשלו הרבה מאד:

אי לטומאת אוכלין. אם נעשה אוכל לטמא טומאת אוכלין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source